לאנטה

בקרים מסוימים מוחזקים במחוות הקטנות ביותר, שחוזרות עד שהן נעשות לדרך חיים.

מה ראוי ליותר מקום? עריכה שמפנה מקום לקשב בלי למחוק את הדברים שמחזיקים חיים.

נקודת מבט מתהווה דרך מה שרואים, מה שחוזרים אליו ומה שבוחרים לא לומר.

בחרו דרך אחרת, הישארו עוד קצת ותנו למקום להיות יותר מהרושם הראשון שלו.

מפרש, בד וקו חוף. חצייה מחזיקה מרחק קטן בין עזיבה להגעה.

חדר של דוגמאות והחלטות לא גמורות, שבו העבודה מתחילה לפני שהיא יודעת למה תהפוך.

עונה מקבלת צורה במחוות חוזרות, באור משתנה וברגעים שקורים מחוץ לתוצאה.

פשתן באור, מחווה מוכרת וכניסה רכה יותר ליום.

עריכה מתחילה בקשב: מה שומרים, מה משאירים בחוץ ולמה נותנים לדבר.

מיד אחרי התנוחה, הקשב משתנה. דיוקן יכול להתחיל כשהאדם מפסיק להיות מוכן.

קליפה, אבן ושוליים דקים של אור. עיון במשטחים שגורמים לעין לדמיין מגע.

מחשבה לא גמורה יכולה לחכות לרגע שבו נהיה מוכנים לראות אותה אחרת.

מגזין על עיצוב, מקומות ותרבות היומיום.